×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל א ט״ותנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהֹוָה֙י״י֙ לִמְשׇׁחֳךָ֣א לְמֶ֔לֶךְ עַל⁠־עַמּ֖וֹ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ב) כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר⁠־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם׃ (ג) עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּיתָ֜ה אֶת⁠־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד⁠־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד⁠־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד⁠־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד⁠־חֲמֽוֹר׃ (ד) וַיְשַׁמַּ֤ע שָׁאוּל֙ אֶת⁠־הָעָ֔ם וַֽיִּפְקְדֵם֙ בַּטְּלָאִ֔ים מָאתַ֥יִם אֶ֖לֶף רַגְלִ֑י וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אֶת⁠־אִ֥ישׁ יְהוּדָֽה׃ (ה) וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל עַד⁠־עִ֣יר עֲמָלֵ֑ק וַיָּ֖רֶב בַּנָּֽחַל׃ (ו) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל אֶֽל⁠־הַקֵּינִ֡י לְכוּ֩ סֻּ֨רוּ רְד֜וּ מִתּ֣וֹךְ עֲמָלֵקִ֗י פֶּן⁠־אֹֽסִפְךָ֙ עִמּ֔וֹ וְאַתָּ֞ה עָשִׂ֤יתָֽה חֶ֙סֶד֙ עִם⁠־כׇּל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּעֲלוֹתָ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּ֥סַר קֵינִ֖י מִתּ֥וֹךְ עֲמָלֵֽק׃ (ז) וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת⁠־עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם׃ (ח) וַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶת⁠־אֲגַ֥ג מֶלֶךְ⁠־עֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶת⁠־כׇּל⁠־הָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִי⁠־חָֽרֶב׃ (ט) וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל⁠־אֲגָ֗ג וְעַל⁠־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל⁠־הַכָּרִים֙ וְעַל⁠־כׇּל⁠־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכׇל⁠־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ׃ (י) וַֽיְהִי֙ דְּבַר⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽר׃ (יא) נִחַ֗מְתִּי כִּֽי⁠־הִמְלַ֤כְתִּי אֶת⁠־שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּי⁠־שָׁב֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְאֶת⁠־דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ כׇּל⁠־הַלָּֽיְלָהב׃ (יב) וַיַּשְׁכֵּ֧ם שְׁמוּאֵ֛ל לִקְרַ֥את שָׁא֖וּל בַּבֹּ֑קֶר וַיֻּגַּ֨ד לִשְׁמוּאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר בָּֽא⁠־שָׁא֤וּל הַכַּרְמֶ֙לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד וַיִּסֹּב֙ וַֽיַּעֲבֹ֔ר וַיֵּ֖רֶד הַגִּלְגָּֽל׃ (יג) וַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־שָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ הֲקִימֹ֖תִי אֶת⁠־דְּבַ֥ר יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (יד) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹל⁠־הַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאׇזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃ (טו) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל מֵעֲמָלֵקִ֣י הֱבִיא֗וּם אֲשֶׁ֨ר חָמַ֤ל הָעָם֙ עַל⁠־מֵיטַ֤ב הַצֹּאן֙ וְהַבָּקָ֔ר לְמַ֥עַן זְבֹ֖חַ לַיהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֑יךָ וְאֶת⁠־הַיּוֹתֵ֖ר הֶחֱרַֽמְנוּ׃ (טז) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־שָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛הי״י֛ אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה [וַיֹּ֥אמֶר] (ויאמרו) ל֖וֹ דַּבֵּֽר׃ (יז) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִם⁠־קָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהֹוָ֛הי״י֛ לְמֶ֖לֶךְ עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (יח) וַיִּשְׁלָחֲךָ֥ יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּדָ֑רֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶת⁠־הַֽחַטָּאִים֙ אֶת⁠־עֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם׃ (יט) וְלָ֥מָּה לֹֽא⁠־שָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑הי״י֑ וַתַּ֙עַט֙ אֶל⁠־הַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כ) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֙עְתִּי֙ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֔הי״י֔ וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר⁠־שְׁלָחַ֣נִי יְהֹוָ֑הי״י֑ וָאָבִ֗יא אֶת⁠־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת⁠־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי׃ (כא) וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַיהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בַּגִּלְגָּֽל׃ (כב) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽיהֹוָה֙י״י֙ בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑הי״י֑ הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים׃ (כג) כִּ֤י חַטַּאת⁠־קֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת⁠־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ׃ (כד) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל⁠־שְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽי⁠־עָבַ֥רְתִּי אֶת⁠־פִּֽי⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ וְאֶת⁠־דְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֙אתִי֙ אֶת⁠־הָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽם׃ (כה) וְעַתָּ֕ה שָׂ֥א נָ֖א אֶת⁠־חַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כו) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת⁠־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהֹוָ֔הי״י֔ מִֽהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (כז) וַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף⁠־מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע׃ (כח) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶֽת⁠־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ׃ (כט) וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם׃ (ל) וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽי⁠־עַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַיהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃ (לא) וַיָּ֥שׇׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (לב) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אֶת⁠־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג מַעֲדַנֹּ֑ת וַיֹּ֣אמֶר אֲגָ֔ג אָכֵ֖ן סָ֥ר מַר⁠־הַמָּֽוֶת׃ (לג) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן⁠־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת⁠־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ בַּגִּלְגָּֽל׃ (לד) וַיֵּ֥לֶךְ שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָ֑תָה וְשָׁא֛וּל עָלָ֥ה אֶל⁠־בֵּית֖וֹ גִּבְעַ֥ת שָׁאֽוּל׃ (לה) וְלֹא⁠־יָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֤וֹת אֶת⁠־שָׁאוּל֙ עַד⁠־י֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽי⁠־הִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־שָׁא֑וּל וַיהֹוָ֣הי״י֣ נִחָ֔ם כִּֽי⁠־הִמְלִ֥יךְ אֶת⁠־שָׁא֖וּל עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א לִמְשׇׁחֳךָ֣ לגבי קמץ קטן ראו בדוידזון וכך גם בקורן
ב כׇּל⁠־הַלָּֽיְלָה
• א!=כׇּל⁠־הַלָּֽילָה (חסר שווא באות יו״ד)
E/ע
הערותNotes
(ב) פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל – א״ר אחא הקב״ה בעל פקדונות, עמלק הפקיד אצל הקב״ה חבילה של קוצים והחזיר לו הקב״ה חבילה של קוצים שנאמר פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל. שרה הפקידה אצל הקב״ה מצות ומעשים טובים לפיכך וי״י פקד את שרה (בראשית כ״א:א׳). מדברין ושוחקין (כתוב בפסוק עכן בן כרמי (יהושע ז׳:א׳) למעלה ברמז י״ט וברמז פ״ח).
רמז קיט
תניא ר׳ יהודה אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה ואיני יודע איזה מהם תחלה כשהוא אומר כי יד על כס יה (שמות י״ז:ט״ז) הוי אומר להעמיד להם מלך תחלה, ואין כס אלא מלך שנאמר וישב שלמה על כסא י״י למלך (דברי הימים א כ״ט:כ״ג). ועדין איני יודע אם להכרית זרעו של עמלק תחלה או לבנות בית הבחירה תחלה, כשהוא אומר והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח והיה המקום אשר יבחר י״י אלהיכם (דברים י״ב:י׳-י״א) הוי להכרית זרעו של עמלק תחלה, וכן בדוד הוא אומר ויהי כי ישב המלך בביתו וי״י הניח לו מסביב מכל אויביו (שמואל ב ז׳:א׳), כתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים בתוך היריעה (שמואל ב ז׳:ב׳).
(ד) וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים – אמר רב יצחק אסור למנות את ישראל אפי׳ לדבר מצוה שנאמר ויפקדם בבזק (שמואל א י״א:ח׳). מתקיף לה רב אשי ממאי דבזק מידי דמיבזק הוא דילמא שמא דאתרא הוא דכתיב וימצאו את אדוני בזק בבזק, אלא מהכא וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים. א״ר נהילי בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מיד מתעשר מעיקרא כתיב בבזק ולבסוף כתיב בטלאים, ודילמא מדידהו אם כן מאי רבותא דמילתא.
רמז קכ
אתה מוצא עשרה פעמים נמנו ישראל, אחד בירידתן למצרים בשבעים נפש, ואד בעלייתן ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי וגו׳ (שמות י״ב:ל״ז). ואחד בהפרשתן כי תשא וגו׳, ושנים בספר וידבר אחד בדגלים ואחד בחילוק הארץ. וב׳ בימי שאול ויפקדם בבזק, ויפקדם בטלאים. ואחד בימי דוד ויתן יואב את מספר מפקד העם (דברי הימים א כ״א:ה׳). אחד בעלייתן מן הגולה כל הקהל כאחד (עשרה) [ארבע] רבוא (עזרא ב׳:ס״ד). ואחד לעתיד לבא עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה (ירמיהו ל״ג:י״ג).
(ה) ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל – א״ר מני על עסקי נחל בשעה שאמר הקב״ה לשאול לך והכית את עמלק אמר השתא ומה על נפש אחד מישראל אמרה תורה הבא עגלה ערופה בנחל, כל הנפשות האלו כלן עאכ״ו. אם אדם חטא בהמה מה חטאה אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו יצתה בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה (קהלת ז׳:ט״ז). ובשעה שאמר לדואג סוב פגע בכהנים יצתה בת קול ואמרה לו אל תרשע הרבה (קהלת ז׳:י״ז).
רמז קכא
אמר רב הונא כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה, שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתים ולא עלתה לו. שאול באחת ועלתה לו מאי היא מעשה דאגג. והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים, במעשה אגג הוא דכתיב נחמתי כי המלכתי את שאול (שמואל א ט״ו:י״א). ודוד בשתים מאי היא מעשה דאוריה ודהסתה. והא איכא נמי מעשה דבת שבע איפרע איפרעו מיניה שנאמר ואת הכבשה ישלם ארבעתים (שמואל ב י״ב:ו׳) ילד אמנון אדוניה ואבשלום, הכא נמי איפרעו מיניה ויתן י״י דבר בישראל (שמואל ב כ״ד:ט״ו). התם לא איפרעו מגופיה הכא איפרעו מגופיה, דא״ר יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ופירשו ממנו סנהדרין ונסתלקה ממנו שכינה דכתיב ישובו לי יראיך ויודעי (תהלים קי״ט:ע״ט) שעדותיך. וכתיב השיבה לי ששון ישעך (תהלים נ״א:י״ד).
(ו) ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך העמלקי – פתח רבי יוסי בכבוד אכסניא ודרש קל וחומר ומה יתרו שלא קרב את משה אלא לכבודו כך, המארח תלמיד חכם בביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו עאכ״ו, וכי עם כל ישראל עשה חסד, אלא מלמד המאכיל פרוסה לתלמיד חכם כאלו עשה חסד עם כל ישראל. (ט) ויחמול שאול והעם על אגג – אמר בר קפרא זה דואג שהיה שקול כנגד כל ישראל. א״ר יהושע בן לוי כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים להלן כתיב ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב (שמואל א כ״ב:י״ט). (יב) וישכם שמואל לקראת שאול בבקר – (כתוב ברמז י״ג). (טו)
רמז קכב
ויאמר שאול מעמלקי הביאום – שנו רבותינו פרת חטאת ר׳ אליעזר אומר אינה נקחת מן הנכרים וחכמים מכשירין. יתיב ר׳ אמי ור׳ אסי אקילעא דר׳ יצחק נפחא פתח חד מנייהו ואמר וכן היה ר׳ אליעזר פוסל בכל הקרבנות כולן. פתח אידך ואמר מאי אותיבו ליה חברייא לר׳ אליעזר כל צאן קדר יקבצו לך וגו׳ (ישעיהו ס׳:ז׳) יעלו על רצון מזבחי (ישעיהו ס׳:ז׳). אמר ליה ר׳ אליעזר משם ראיה כלם גרים גרורים הם לעתיד לבא. א״ר יוסף מאי קראה כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם י״י (צפניה ג׳:ט׳). אמר ליה אביי דילמא מע״ז הוא דהדרי בהו, אמר ליה לעבדו שכם אחד (צפניה ג׳:ט׳) כתיב, ת״ש ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן מאי מיטב דמי מיטב, ומאי שנא מיטב כי היכי דניקפץ עליה זבינא. ת״ש ויאמר ארונה אל המלך יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ראה הבקר לעולה והמורגים וכלי הבקר לעצים (שמואל ב כ״ד:כ״ב), א״ר יוסף ארונה גר תושב היה, מאי מורגים אמר עולא מטה של טובל כו׳ א״ר יהודה עיזא דקורקסא דריישא. א״ר יוסף מאי קראה הנה שמתיך למורג חרוץ חדש (ישעיהו מ״א:ט״ו). רבי אושעיא בעי משיבין דבר שהוא להבא על דבר לשעבר. רבי בון בעי משיבין דבר שיצר הרע בטל על דבר שיצר הרע קיים.
(כג) כי חטאת קסם מרי – דא״ר שמואל בר נחמני כל מי שהוא הולך אצל הקוסם ממרה על דבריו של הקב״ה וגורם אף וצרה לעצמו. (כז)
רמז קכג
ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע – מעילו של מי, רב ולוי, חד אמר כנף מעילו של שאול, וחד אמר כנף מעילו של שמואל. א״ר שמואל בר נחמני נראין הדברים כנף מעילו של שמואל שכן דרך הצדיקים להיות מצטערין בשעה שאין נטיעתן משבחת. כיוצא בדבר אתה אומר ויתפוש אחיה השמלה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים (מלכים א י״א:ל׳), שמלתו של מי רב ולוי, חד אמר שמלתו של אחיה שכן דרך הצדיקים להיות מצטערים בשעה שיש מחלוקת במלכות בית דוד. כיוצא בדבר אתה אומר ויאמר הגואל לבעז קנה לך וישלוף נעלו (רות ד׳:ח׳), נעלו של מי רב ולוי, חד אמר נעלו של בעז, וחד אמר נעלו של גואל, ונראין הדברים נעלו של בעז שכן דרך הלוה להיות מניח ערבון, ודכוותה ולא עצר כח ירבעם ויגפהו י״י כו׳ (דברי הימים ב י״ג:כ׳). ודכוותה וארחתו ארוחת תמיד (מלכים ב כ״ה:ל׳) כל ימי חייו של מי, רב ולוי, חד אמר כל ימי חייו של יכניה, וחד אמר כל ימי חייו של אויל מרודך, ונראין הדברים כל ימי חייו של יהויכין, שבשעה שהקב״ה נותן שלוה לצדיקים אינו נוטלה עוד מהם עד שהוא מכניסן עמהם לגן עדן.
(לג) וישסף שמואל את אגג – זה שאמר הכתוב והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם (תהלים ע״ט:י״ב), זכור מה שעשו לנו במילה שהיא נתונה בחיקו של אדם. ואתיא כי הא דא״ר לוי בשם ר׳ יוחנן מה היו עושין בני ביתו של עמלק לישראל היו מחתכין מילותיהן והיו זורקין כלפיי מעלה והיו אומרין בזו בחרת הילך מה שבחרת, בא שמואל ופרע להם שנאמר וישסף שמואל את אגג. מה עשה לו, ר׳ אבא בר כהנא אמר היה מחתך מבשרו זיתים זיתים ומאכיל לנעמיות, הדא הוא דכתיב יאכל בדי עורו (איוב י״ח:י״ג) ברר לו מיתה מרה. ורבנן אמרין העמיד ארבע קונדיסין ומתחו עליהן, והוא אומר אכן סר מר המות (שמואל א ט״ו:ל״ב), וכי כך ממיתין את השרים מיתות חמורות. ר׳ שמואל בר נחמני אומר בדיני עו״א דנו לא בעדים ולא בהתראה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×